שיעורי ספורט בתיכון הם עקב אכילס של בתי ספר רבים. אז איך בכל זאת הצליח מורה חדש בלי הרבה ניסיון לאסוף את הכיתה שלו ולהפוך את השיעור מ'שיעור מריחה' לשיעור אפקטיבי ומהנה?

בתהליך הליווי השבועי שלנו בבתי ספר במטרה להפחית בעיות משמעת, מנתחת התנהגות מלווה את המורה באופן צמוד על מנת להתמודד עם אתגרים שונים בכיתה.

עידית מנתחת התנהגות מהצוות שלנו מספרת:

הגענו ביוזמת מנהל ביה"ס, שראה הרצאה של ענת בנושא ניווט כיתה ורצה לאפשר ליווי של ניתוח התנהגות למורים שיהיו מעוניינים בכך.

המורה לחינוך גופני היה אחד מהמורים שפנו לעזרה, כי חווה קושי גדול בשיעורים שלו.

הוא הגיע עם מעט מאוד ניסיון אבל עם הרבה מוטיבציה וביקש ללמוד איך לגרום "ליושבי הספסלים", שעמדו על למעלה ממחצית מהתלמידים (65%) בכיתה, להשתתף בשיעור ולהפסיק עם התירוצים.

המטרה שלנו הייתה לגרום לכך שהתלמידים יעדיפו להשתתף בשיעור על פני אלטרנטיבות אחרות ובכך, לגרום לשיעור חינוך גופני להיות מחזק עבורם.

השתמשנו בסט כלים שהותאמו באופן ספציפי למורה ולכיתה שלימד. אחד מהם היה החלטה כי תלמיד שלא משתתף בשיעור עובר לכיתה סמוכה ועושה עבודה תיאורטית על הנלמד בשיעור. חשוב לומר שכל הכלים שהשתמשנו בהם, שוקפו לתלמידים באופן מלא וזאת כדי להפחית את חוסר הוודאות שלהם.

כשצוות בית הספר מיישם תהליך, לפעמים אנחנו שומעות "מה? זה הכל?"

גם כשהנקודות נראות קטנות ואולי אפילו טריוויאליות, הן גורמות להשפעה משמעותית.

בכיתה הזו, העלנו את מספר התלמידים שהשתתפו פי 2.5 וסיימנו את התהליך עם 85% השתתפות בשיעור חינוך גופני!

סגירת תפריט