"בשביל מה אני ארים יד בכלל? גם ככה המורה תענה למי שהתפרץ" כך הביעה בתסכול אור, תלמידת כתה א', אחת מחמש כיתות בבית ספר בחולון שחוו בעיות התנהגות ומשמעת ונבחרו על ידי הנהלת בית-הספר לעבור איתנו תהליכי ניווט וניהול כיתה.

כשמורה אומרת לנו שהיא יצאה בוכה מהכיתה, היא בעצם מספרת לנו הכל.
אז איך משנים את המצב כשהילדים מתייחסים למורה כדמות ארעית והיא מצידה מותשת עד בכי מהניסיון ללמד?
"השינוי מתחיל B" – על מחזיק מפתחות שהיה מפתח להתאוששות כיתה מהשלכות מגפת הקורונה >>>

פערים פדגוגיים בין התלמידים מייצרים תסכול ושעמום, אלו מובילים להפרעות, שוטטות ובעיות התנהגות. איך התגייסנו והפכנו את הכיתות האלו לכיתות לומדות?

להיות מחנכת בשנה הראשונה דומה לחוויית האמהות בפעם הראשונה:
את מגיעה מלאת כוונות, נותנת את כולך ומאבדת את עצמך במערבולת הציפיות והעצות. אז איך עזרנו למורה כזו לחזור למהות, זו שהניעה אותה להיות מורה ומשם לסלול את הדרך הנכונה לה.

שיעורי ספורט בתיכון הם עקב אכילס של בתי ספר רבים. אז איך בכל זאת הצליח מורה חדש בלי הרבה ניסיון לאסוף את הכיתה שלו ולהפוך את השיעור מ'שיעור מריחה' לשיעור אפקטיבי ומהנה?

איך לוקחים את השכבה הכי מאתגרת בבית הספר, והופכים אותה למודל לחיקוי לשאר בית הספר?

מנתחת ההתנהגות נטאלי שריקי משתפת במהפך שהובילה בכיתה ו' בבית ספר יסודי בבאר שבע:

איך הצלחנו לייצר בכיתה רועשת ומבולגנת עם אחוזי למידה נמוכים – סדר, שקט ותחושת הצלחה?

מורה שהיתה מסיימת את היום מותשת ובאפיסת כוחות, שמה לזה סוף ושינתה את האקלים בכיתה שלה

כשהתחלנו את הליווי פגשנו כיתה שמורים מקצועיים לא הסכימו ללמד בה, אך בסוף התהליך המורים והתלמידים מודים ומברכים על השינוי בכיתה

איך הצלחנו בתהליך שבועי לקחת כיתה רועשת עם חוסר סבלנות וכבוד לצוות, לכיתה שקטה לומדת ומתפקדת > >