מנתחת ההתנהגות נטאלי שריקי משתפת במהפך שהובילה בכיתה ו' בבית ספר יסודי בבאר שבע:

חלק מתוכנית ההתערבות שלנו היא מדידה של זמן למידה אפקטיבית בשיעור, מבחינתנו זה "הדופק" של הכיתה, כמה הכיתה באמת לומדת מתוך סך הזמן שהוקצב לשיעור.

בתחילת התהליך ממוצע הלמידה האפקטיבית בכיתה עמד על 20% בלבד!

התלמידים התעסקו בכל דבר אפשרי מלבד למידה: השתטחויות על הרצפה, זריקת חפצים, טיפוס על סורגי חלונות, השפרצת מים בכיתה, התעסקות עם חפצים וזריקת כדור בכיתה, תוך התעלמות מהמורה.

כצעד ראשון ערכתי שיחה עם המחנכת ועם המורות המקצועיות, כדי לבדוק מה לדעתה גורם להתנהגויות האלו והאם היא ניסתה ליישם גישות שונות בכיתה. במהלך השיחה הסתבר שבנוסף לאתגרים הרבים בכיתה ישנם אתגרים בצוות, הנובעים מגישות שונות ומקוטבות בין המחנכת, הדוגלת ביד חופשית כלפי התלמידים לבין הרצון של המורות המקצועיות במשמעת כיתתית.

הפערים הללו גרמו לחוסר אמון ולחוסר שיתוף פעולה בין מחנכת למורות מקצועיות.

הצעתי שהמחנכת והמורות המקצועיות ינסחו תקנון כיתתי, באמצעות סיעור מוחות, במהלכו יחשבו על כל התרחישים אפשריים בכיתה ועל אופן התגובה האחיד של המורות לכל תרחיש. המורות ישבו ביחד במשך שעות רבות והצליחו להסכים על תקנון מסודר, אותו תלינו בכיתה.

הצעד השלישי כלל שיחות ביני לבין התלמידים בנוכחות המחנכת, במהלכן הסברתי להם את מהות התקנון ומה יקרה בכיתה מהיום והלאה. שאלתי את הילדים מה לדעתם גורם לקשיים בכיתה ומדוע הם לא לומדים ולא מכבדים את המורות. התלמידים השיבו

שהשיעורים לא מעניינים ולמורות המקצועיות אין סמכות.

בעקבות השיחות הצעתי שנכין תכנית התערבות: במידה והילדים ישמרו על התנהגות נאותה בשיעורים של כל המורות, הכיתה תקבל סימון כלשהו. בכל סופ"ש המורה תערוך רישום מסכם ובהתאם לתוצאותיו הכיתה תקבל צ'ופר. הצ'ופרים תרמו המון למוטיבציה של הילדים ועזרו לחולל את השינוי בכיתה.

בנוסף הצעתי  שניצור שיתוף של התלמידים בתהליך הלמידה: בכל שיעור תלמיד אחר יעביר את הרבע שעה האחרונה שלו. מהלך זה זכה להצלחה רבה בכל היבט: חיזוק הקשר האישי בין המורה לתלמידים בהכנה המשותפת שלהם לשיעור, הערכת ההשקעה של המורה בהכנת השיעור והכי חשוב פיתוח אמפטיה למורה, כי התלמידים עצמם התמודדו עם התנהגויות המאתגרות והלא מכבדות של חבריהם לכיתה במהלך השיעור שהעבירו.

בשיח הכיתתי שניהלנו לאחר כל שיעור התלמידים שיתפו בתחושותיהם. בשיעורים הראשונים שהעבירו, התלמידים הרגישו שזלזלו בהם ולא העריכו את ההשקעה שלהם והגיעו למסקנה שעליהם לשנות את גישתם ולהקשיב בשיעורים. בשיעור האחרון בו נכחתי, שנערך ביום בו סיימתי את תהליך הליווי התמונה הייתה שונה לחלוטין. היה תענוג לראות כיצד התלמידים הקשיבו לתלמידה שהעבירה את השיעור, התעניינו ושיתפו פעולה. ההבדל בין השיעורים הראשונים לשיעור האחרון מסמל את המהפך העצום שהכיתה עברה בתוך זמן קצר.

כל הכלים ששילבנו ויישמנו, יחד עם המנטורינג בזמן אמת בכיתה לצוות החינוכי והדרכות שבועיות מחוץ לכיתה > יצרו מהפך של ממש.  ואכן בסיום התהליך, במדידה האחרונה הלמידה האפקטיבית עמדה על 100%!

המחמאות לא הפסיקו להגיע: המחנכת והמורות המקצועיות אמרו שהן מרגישות  שיפור עצום ואמרו לי בהתרגשות: "לא האמנו שנגיע למקום הזה" ו"פשוט אין לנו מילים". המורות הוסיפו שהן ישמחו ליישם את התהליך גם בכיתות נוספות. התלמידים סיפרו שהם מאוד נהנים להעביר את החלק שלהם בשיעורים ומחכים לזה בקוצר רוח."

סגירת תפריט